איזון בין קוצר הרוח וקוצר הנשימה

איזון בין קוצר הרוח לקוצר הנשימה

זה מה שקורה לנו כשאנחנו מטפסים לקראת מטרה, לקראת איזה שהוא מקום שאנחנו רוצים להגיע אליו, איזה שהוא חזון.
הטיפוס הוא מאוד מאוד קשה, גבוה, מתיש, לפעמים חם בדרך, לפעמים חסר לנו מים, אנחנו מאוד מאוד רוצים להגיע למעלה.
הפליא לתאר את התחושה, הסופר רוברט מ. פירסיג בספרו "זן ואמנות אחזקת האופנוע" בקטע שנקרא "על הרים"
"על הרים יש לטפס מתוך מאמץ קטן ככל האפשר, בלי התלהבות יתרה. האמת של טבעך העצמי היא הצריכה להכתיב לך את הקצב. אם אתה קצר רוח, הגבר את הקצב, אם אתה נעשה קצר נשימה, האט. יש להעפיל בהר מתוך איזון בין קוצר הרוח לקוצר הנשימה. אז כאשר אינך מקדים לחשוב על דברים, פוסקים צעדיך מהיות אמצעי להשגת המטרה וכל אחד מהם נעשה למאורע בפני עצמו. סלע זה יש לו קצוות מסוכנים, סלע זה אחוז בהר בצורה רופפת, מנקודה זו רואים פחות טוב את השלג, אף כי הוא נמצא קרוב יותר אליו, ואלה דברים שתמיד יש להבחין בהם.
חיים אנכיים רק למען איזה שהיא מטרה עתידה הם חיים רדודים. צלעות הר הן המזינות את החיים ולא פיסגתו. עליהן מתרחשות צמיחתם של דברים. אולם כמובן, ללא הפיסגה לא תוכלנה להתקיים צלעות ההר. הפיסגה היא המגדירה את מהותן של הצלעות".

כלומר, המטרה היא זו שמגדירה את הדרך שלנו.
וודאי שמעתם לא פעם את האימרה "צריכים ליהנות מהדרך", צריכים ליהנות מהתהליך שאנחנו נמצאים בו. אבל בלי שתהיה לנו מטרה, איזה משמעות יש כבר לדרך שאנחנו עושים?
אחד הסרטים המרשימים שנוגעים בעיניין זה (ולא רק בו) בצורה מופלאה כל כך הוא: ""Peaceful warier, התרגום שניתן לשם הסרט בעברית שונה, אם כי מתאים בדיוק לנושא שלנו כאן והוא: "לתפוס את הרגע".
זהו אחד הסרטים שהרשימו אותי מאוד כשראיתי אותו. הסרט מדבר בדיוק על הנושא של ליהנות מהדרך. ליהנות מהעלייה, להינות מהקצוות האלה, מהרופפים, מהחום, מההזעה, מהקושי וגם מהנוף המלבב, מהמראות בדרך ומהאנשים שאנחנו פוגשים בדרך.
אני מאחלת לכם שאת הדרך תעשו באיזון, איזון בין קוצר הרוח להגיע אל המטרה לבין קוצר הנשימה והמגבלות שיש לנו בדרך. האיזון הוא זה שעושה את הדרך כל כך כל כך טובה, גם אם בסוף מגיעים קצת לפני המטרה.

חישבו כעת:
מתי בפעם האחרונה שמתם לב לדרך – תרתי משמע – מתי הבחנתם בנוף, ברחוב באנשים…
חישבו, האם כשעברה לכם הדרך, חשתם בהתרגשות, באתגר בהתלהבות מעצם העשייה והעיניין…האם נהנתם בה?
נסו לזכור וגם לרשום, מה הסיבה שבגללה או בזכותה יצאתם לדרך, מה הניע אתכם, מה נתן לכם את הכח והרצון, מי היה שם כשבחרתם בה?

שיהיה לכם בהצלחה!
לילך דרור ממגירות.

אם אהבתם שתפו גם אחרים…Share on Facebook0Share on Google+0Email this to someoneTweet about this on TwitterPin on Pinterest0Share on LinkedIn0



Powered By Megirot

Twitter Digg Delicious Stumbleupon Technorati Facebook Email

אין תגובות עדיין... תהיה הראשון שמגיב!

שלח תגובה