מה לאופניים לחיים ולקידום האישי…חלק שני

בחלק הראשון סיפרתי על כמה תובנות שעלו לי מהמחשבות על כך שכבר שבועיים לא הגעתי לאימון הספינינג שלי, ותוך שאני נזכרת במצגת נחמדה שקיבלתי על הדימיון בין החיים לרכיבה על אופניים עלו בי תובנות על המקום שאני נמצאת בו בבניית העסק שלי והכיוון החדש שלי בחיי.

אז הנה החלק השני של התובנות:

בזמן הרכיבה על האופניים, אם אסתכל למטה על השביל, במקום להביט ישר קדימה, אני אאבד את שיווי המשקל או שאתקל במיכשול ואז אפול. כך גם בחיים, אם כל הזמן אשאר בבועה הקטנה שלי ואהיה עסוקה רק בעצמי, בסופו של דבר לא רק שאתנתק מהעולם שמסביב אלא אתנתק גם מעצמי ומהרצונות האמיתיים שלי. כל מה שעלי לעשות הוא להרים את העיניים, ולהביט מסביב , לבחון את הנוף ממני החוצה ומהחוץ כלפי, לנסות להבין מה קורה עכשיו עם עצמי, בסדנא שהשתתפתי בה של ערן שטן ואלון אולמן, הגדיר את זה אלון כ"נוהל הצופה", בנקודות במשך היום, השעה הרגע, שבהם אני לא ממש יודעת מה קורה או איך לצאת מהתסבוכת או המצוקה שאני קלועה בה, עלי לצאת רגע מעצמי ולהביט על עצמי ומצבי מבחוץ ולנסות ולנתח "מה עובר עלי עכשיו"…כאשר אבין מה קורה לי אדע לחפש את הצעד האחד בלבד הבא שעלי לעשות…ואעשה אותו!

להינות מהדרך ולא לחכות לסוף כדי לראות מה יש שם

ובזמן הרכיבה על האופניים, כשנקרא בדרכי עיקול, כל שעלי לעשות הוא פשוט לזרום איתו, להתכופף מעט לכיוונו!! לא להילחם בו ובוודאי לא להישען לצד השני כי גם אז אני וודאי אפול, יש לכך גם הסבר פיסיקלי מדעי, כי כאשר אני פונה בעיקול נוצר כוח וקטורי שרוצה "לזרוק אותי החוצה" ואם אני אטה את הגוף החוצה, אני למעשה עוזרת לכוח לזרוק אותי ולבסוף להפיל אותי החוצה, לכן עלי להטות את גופי עם כיוון הטיית האופניים ולהתמסר לסיבוב עד שאצא ממנו ואוכל להמשיך ישר.כך בדיוק בכל המישורים בחיי, גם אם יש כישלון או אפילו אסון עלי לקבל את הכישלון ואת האכזבה או את הכאב והעצב ולהכיר בכך שזה רק חלק מהדרך והמטרה והכיוון הכללי יביא אותי ליעד ולטוב שקיוותי לו.

כאן כמובן נכנס נושא החזון והמטרה, וכמה שזה ישמע בנאלי עלי ליצור לעצמי את תמונת החזון של חיי במישורים השונים. כי אם לא יהיה לי חזון, בדיוק כפי שענה החתול לאליס בארץ הפלאות (מתוך "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" הספר המוער – לואיס קרול) כששאלה אותו :

"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?"

"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע,"אמר החתול.

"לא איכפת לי כל כך לאן-"אמרה אליס.

"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי," אמר החתול.

אז איך אדע לאן להגיע ובאיזו דרך לבחור, וכיצד אדע האם זו הדרך וזה הכיוון או שעלי לתקן את הזווית ולהחזיר את עצמי לדרך ולכיוון הרצוי לי אם לא יהיה לי כיוון ומטרה…

בעוד מס' ימים אשלח את החלק השלישי ו…האחרון

אם אהבתם שתפו גם אחרים…Share on Facebook0Share on Google+0Email this to someoneTweet about this on TwitterPin on Pinterest0Share on LinkedIn0



Powered By Megirot

Twitter Digg Delicious Stumbleupon Technorati Facebook Email

אין תגובות עדיין... תהיה הראשון שמגיב!

שלח תגובה