אין לי מושג איך הצלחתי לעשות את זה……

אבל הנה אני מעדכנת יום אחרי יום!!

היום הזה הוא יום של רשתות חברתיות.

חייבת גם כאן וידוי קטן – כששמעתי על כך לראשונה לא הבנתי על מה המהומה, מה היתרון של הטוויטים (דרך אגב טוויט זה ציוץ), ההודעות הקצרצרות הללו, מה יתן המידע בפרופילים שלי ב-לינקדאין ובפייסבוק, מי קורא את זה ביכלל.

מה זה ביכלל להזמין חבר ומה פתאום צריך לחכות להסכמה שלו להיות חבר שלי, ובכלל איך מבקשים חברות (מה אנחנו בכיתה ג'???!!!) מאנשים שאנחנו לא מכירים….הכל נשמע לי כל כך לא אישי וכל כך לא אמיתי….ובקיצור הייתי מלאת התנגדויות.

אך כפי שברור לך, אני כנראה בעד.

ולמה אני בעד?

כי עם הגלובליזציה, האינטרנט, הבינלאומיות הזו מסתבר שניתן להפוך את הקשרים, לקשרים אישיים ולמעשה, זה לא יעבוד אחרת.

אם פעם הצגנו את האתר שלנו במין פאטוס של "חברתנו עוסקת ב…" או "חברתנו היא מהמובילה בתחומה בארץ…" היום הכל יותר אישי, אנחנו מדברים עם אנשים פרטיים ולא עם "חברתנו", אנחנו קונים מאנשים פרטיים ולא מ "חברתנו", כוונתי לומר שהיום הכל נעשה ברמה האישית.

ולכן הצגת הפרופיל חשובה, כי אם הפרופיל שלי יעניין מישהו הוא יצור קשר ראשוני ומכאן תיווצר ביננו תיקשורת על בסיס עיניין משותף שיוכל לקדם את שנינו…

ובכן, כמו תלמידה טובה,

נרשמתי למספר רשתות חברתיות (דרך אגב אשמח שתעקבו אחרי, אני מבטיחה שאעקוב אחריכם בחזרה…:-))

אני חייבת להגיד שהטיפול ברשתות החברתיות הוא יום עבודה שלם!!!, סליחה, ימי עבודה שלמים!!!, סליחה….זה בעצם לא נגמר!

אני מסיימת עכשיו כי יש לי עוד המון עבודה….כן, ברשתות החברתיות….

להתראות בקרוב,

לילך

 

אם אהבתם שתפו גם אחרים…Share on Facebook0Share on Google+0Email this to someoneTweet about this on TwitterPin on Pinterest0Share on LinkedIn0



Powered By Megirot

Twitter Digg Delicious Stumbleupon Technorati Facebook Email

אין תגובות עדיין... תהיה הראשון שמגיב!

שלח תגובה