כדי לרוץ מרחקים ארוכים – צריך להמשיך לרוץ מרחקים קצרים

כדי לרוץ מרחקים ארוכים – צריך להמשיך לרוץ מרחקים קצרים

יום שבת 17:30
ביום חמישי האחרון יצאתי לרוץ
אחרי 100 מטרים החל לרדת גשם
זה מתחיל בטיפות קטנטנות, ממשיך לגדולות יותר ואחרי חצי קילומטר ריצה אני מדלגת כמו שיאנית חדשה ולא בגלל כושר מטורף, אלא מחשש שעוד רגע כבר לא תישאר עלי פיסת בד קטנה יבשה.
חיכיתי תחת גגון , ממש באיזור הספורטק בפארק הירקון
אני צופה באנשים לבושים היטב, מהודרים משהו עושים פעמיהם לאולם הסמוך לאיזו חתונה או בר-מיצווה…
אני לבד מתחת לגגון ההוא, חשוך והגשם לא מפסיק לרדת.
אני צופה בבחור צעיר שכאילו מודבק לו ברקע הגשם, מקפץ, מכדרר וקולע סלים בלי להפסיק. הוא לבד על המיגרש. רטוב כולו. ולא מפסיק…
אני צופה בו, ברקע, באוזניות מתנגן לו עוד שיר אהוב ואני מחליטה שכנראה הגשם לא ימיס אותי ויוצאת וממשיכה לרוץ. הגשם מפסיק. אני באמת שמחה, הנה אני יכולה לממש את ההחלטה.
ואז בלי שום התראה מוקדמת, אחרי חצי קילומטר בלבד, נפערו להם השמיים וגשם מטורף החל לרדת – לא האמנתי.
כולי רטובה, השיער כאליו יצאתי לפני רגע מהמקלחת, אף אחד לא נמצא בחוץ. רק אני על שביל הריצה בפארק. חושך מבעיט. חלק מפנסי הרחוב התעייפו מלהאיר והשאירו לי שביל חשוך. לא רואה ממטר.
עכשיו גם הנעליים מלאות במים. ממש פלצ'י פלצ'י.
אוקיי הבנתי, אני חוזרת.
טסתי בריצה הביתה.
וברגע שפתחתי את דלת הכניסה – הגשם פסק לגמריי – פשוט לא יאומן!!!
חשבתי לי שכנראה לא הייתי צריכה לצאת באותו יום.
בכל אופן, בשבת אחה"צ, אחרי שנת אושר מיוחדת, יצאתי לי במרץ רב.
אחרי 3.5 קילומטר, עם שיפור קטנטן במהירות , חזרתי מדושנת עונג – הפעם הגשם היה בעדי 🙂
מתכוננת לריצה של 10 ק"מ - מתחילה במרחקים קצרים

אם אהבתם שתפו גם אחרים…Share on Facebook0Share on Google+0Email this to someoneTweet about this on TwitterPin on Pinterest0Share on LinkedIn0



Powered By Megirot

Twitter Digg Delicious Stumbleupon Technorati Facebook Email

אין תגובות עדיין... תהיה הראשון שמגיב!

שלח תגובה