אנחנו ממליצים להשאיר אותו עוד שנה בגן….

.אני בטוחה שלא מעט הורים שמעו ושומעים את המשפט הזה על ילדיהם

אני גם יודעת שכל מי שאומר אותו אומר אותו מכל הלב , בכנות, עם יושרה מקצועית ואישית והכי חשוב – לטובת הילד

אין לי ספק שבהמון מקרים זה נכון ומתאים ופתרון כזה עושה הבדל בחייו של הילד, הוא מגיע מוכן ובשל למסגרת הזו שנקראת "בית ספר" .

במקרה שלי זה היה מעט שונה , הבן שלי, מיומו הראשון התקדם ועבר את כל השלבים, אבל תמיד קצת יותר מאוחר. כשהיה בן 3 וחצי אותתו לי כולם, משפחה, חברים, הגננות בגן שזה הזמן לערוך לו איבחון בנוגע לדיבור. באותה עת הוא היה רחוק מבני גילו, אני כמובן, הבנתי תמיד למה התכוון בגיבוב המילים שלו, אבל המטרה באמת, שהוא יוכל להעביר את הרצונות והמסרים שלו לכל אחד מבלי שאני אתווך בדרך.

ובכן, התחלנו בתהליך איבחון ורק בגיל 4 וחצי בערך הוא החל לקבל עזרה בדיבור ובריפוי בעיסוק (במרכז להתפתחות הילד של קופ"ח). הוא כמובן עשה קפיצת מדריגה! בגיל גן חובה כשהוא בן 5 ו – 3 ח' נכנסנו למסגרת אחרת שבה הוא קיבל שיעורים בדיבור ובמוכנות לכיתה א'. ושוב ההישגים היו נהדרים.

למרות כל ההצלחות שהוא קצר (נפגשנו עם אנשי המקצוע) הודיעו לנו אנשי המקצוע כי אכן ההתקדמות נהדרת אך עדיין לא מספיקה כדי לעמוד בלחצים ובתנאים של בית הספר וכדאי להשאיר אותו עוד שנה בגן.

למרות ההמלצות המאוד נחרצות לקחנו החלטה , אני ואישי כי יש לעשות הכל כדי שהוא יגיע מוכן ויהיו בידיו כל הכלים להצלחה!!

הדבר הראשון שעשינו הוא להצהיר לכולם, למשפחה, לחברים ובעיקר לאנשי המקצוע ש"הוא עולה לכיתה א'". אני מוכרחה לציין שאנשי המקצוע נרתמו לעיניין ונכנסו להילוך גבוה….ובחודשיים האלו הוא עשה את פריצת הדרך הענקית של החיים שלו….ואת הפריצה הזו הוא עשה בזכות כמה דברים:

בזכות ההירתמות של הצוות המקצועי (מפגשים של 3/4 שעה 3 פעמים בשבוע)

בזכות הירתמות הצוות בגן.

ובעיקר בזכות הדרך וההתייחסות.

הוא למד והבין שהדרך להצליח בחיים היא כל הזמן לנסות, להתאמן ולהשתפר. גם שיפורים קטנים נחשבים, כל שיפור הוא הצלחה, אנחנו לימדנו אותו לאסוף הצלחות בכל דבר.

הוא התחיל לאסוף הצלחה בהגיית שם האות בצורה נכונה

הוא אסף הצלחות ברכיבה על האופניים ללא גלגלי עזר

הוא אסף הצלחות בקריאת האות עם הניקוד שלה

הוא אסף הצלחות בהרכבת הפאזלים

הוא אסף הצלחות בהנחיית משחק ספורט בגן – המשחק שהילדים בגן הכי אוהבים לשחק,  זה המשחק שהוא הביא והינחה אותם.

הוא היחידי שהצליח לטפס על עמוד בגן ואח"כ כל ילדי הגן עמדו בתור והוא הינחה אותם איך לעשות את זה

הוא קצר הצלחות במשחקי מחשב

בסוני פלייסטיישן

הוא גם הבין כי מסביבו כולם לומדים, מתאמנים ומשתפרים, גם אנחנו אבא ואמא שלו הולכים לקורסים, לסדנאות ולימי עיון (בכל מיני נושאים, מ"תלמוד" ועד ספורט דרך העצמה עיסקית ואישית)

וגם אחיו מתאמן בשח-מט, כדור-סל, מנגן על אורגן וגם אחותו לומדת אנגלית למצטיינים ושיעורי מתמתיקה וגם סבא וסבתא והחברים ו כ ו ל ם לומדים ומשתפרים…

אני יודעת שרק ימים יגידו אבל אני מאמינה שעם הביטחון שהוא צובר, התמיכה והאהבה הוא ינצח הכל!!

מבטיחה לעדכן עם הזמן…

לילך

אם אהבתם שתפו גם אחרים…Share on Facebook0Share on Google+0Email this to someoneTweet about this on TwitterPin on Pinterest0Share on LinkedIn0



Powered By Megirot

Twitter Digg Delicious Stumbleupon Technorati Facebook Email

3 תגובות ל “אנחנו ממליצים להשאיר אותו עוד שנה בגן….”

  1. הבן שלי לא ידע להחזיק עפרון עוד בגן חובה. הוא צעיר בגיל (יליד סוף נובמבר) ובכל זאת "דחפתי" אותו לכיתה א. לא בגלל שאני אמביציונית לגביו אלא פשוט להציל אותו מגננת חלשה ולא רצינית… בשיחה עם מנהלת בית הספר הסברתי לה את העניין ובקשתי מורה שהיא לא "קצין ביחידה קרבית" עם מטלות והשגים אלא מורה שהיא באורינטציה של "עדיין גננת" וכך היה. הילד היה מאושר ועבר קליטה מדהימה. היום הוא סטודנט להנדסה באונ. באר שבע… חשוב לסמוך על האינסטינקטים שלנו.

    [הגב]

    לילך Reply:

    זהבית הי,
    זה המייל הכי מרגש ומקסים שקיבלתי עד עתה!!
    אני מוצאת את עצמי לא מעט מתמודדת עם השאלה "האם נכון הצעד שעשיתי" כי הדרך עדיין רצופה באתגרים לא קטנים עבורו ואני תוהה אם אני לא פוגעת בו
    בשיחה עם המורה שלו היא מאוד פירגנה ולא ממש נבהלת מכך שהוא לא משלים את השיעורים וכו "חשוב לי שתהיה לו חוויה טובה עם שיעורי הבית ולא קושי" שמחתי שזו הגישה שלה
    בכל אופן תמיכה כמו שלך מחזקת אותי ואני כל כך מודה לך על כך
    לילך

    [הגב]

  2. את מקסימה. ועוד יותר מזה..נשמע שאת אמא מופלאה 🙂
    תודה על המיילים עם הטיפים.

    [הגב]

שלח תגובה