עכשיו אני מרגישה שאני יכולה לספר… או "פסגות" בחיים

עכשיו אני מרגישה שאני יכולה לספר… או "פסגות" בחיים

 

 

לפני 3 שבועות, ביום רביעי בצהריים, בעוד יום תל-אביבי לוהט ודביק…

סבתא שלי נפטרה

אם עקבת אחרי בשנים האחרונות וודאי קראת את הסיפור שלה ששיתפתי בבלוג
ואם לא…אז הנה הוא כאן

3 השבועות הללו הכילו אלפי דקות של שאלות, תהיות, מחשבות, הרהורים ודימיונות
על מה שהיה, מה עתיד להיות ומה שקורה ברגע הזה

אני מניחה שכל מי שזכה שתהיה לו סבתא מרגיש כמוני בהיותה ובאובדנה
אני לא ממש יודעת להגדיר את הקשר איתה…
מעבר לכך שתמיד דאגה שאוכל, שהילדים בסדר, שאני לא עובדת קשה מידי (למרות שהיא כן), שאני מוצאת את הזמן לבלות ולהינות (למרות שהיא כמעט ולא, או אולי מושגי הבילוי שלה היו אחרים?!)

סבתא מהווה עבורי מודל

zipora2014
מודל של חריצות, של אהבה ללא תנאי, של חשיבות המשפחה, של עצמאות וחוסר תלות, של דבקות במטרה, של צניעות ושל…טיפוס על פסגות!
שבוע בדיוק לפני שסבתא נפטרה, בכוחותיה האחרונים היא לחשה לי "…זהו! הגעתי לפסגה האחרונה!…" ממש כך!

האמת היא שמעט הופתעתי, למרות שהכרתי היטב את פרטי סיפור הגבורה שלה, אף פעם לא שמעתי אותה משתמשת במילים ומושגים כמו "פסגות" וכמו "להגיע לפסגה".
שמעתי אותה משתמשת במילים "יש אוכל במקרר, לחמם לך?", "מה שלום הילדים? איך הולך להם בבית הספר", "מה שלום ירון? מה הוא עושה עכשיו?", "דיברת עם אמא?"
שמעתי אותה גם משתמשת בכל המילים המתארות את סיפור חייה הצעירים, אז כשהיא בת 24, עם תינוקת קטנה בידיים, אחרי שבעלה נרצח לנגד עיניה…מתחילה את החיים
אבל אף פעם היא לא השתמשה במילה "פיסגה".
לקח לי לא מעט זמן לחשוב על המשפט הזה שלה ומכיוון שאחריו היא כבר לא אמרה אף לא מילה אחת במשך שבוע עד שהיא נפטרה…נשארתי איתו פעורת עיניים דומעות מנסה להבין ולפרש.
נראה לי שאת הפרשנות המיוחדת שאני נותנת ל"פסגה" שלה אני אשמור לעצמי, לתוכי ובנפשי.
אבל ב"פיסגה" אני בהחלט אשתמש מעתה ועד ביכלל, כי נראה לי שהיא מתארת כל משאת נפש שיש לנו בכל תחום או כיוון שהוא.

ב – 3 השבועות הללו התחלתי לצייר בדמיוני "פסגות" רבות, ממש רכסים רכסים שגילו לנגד עיני נוף מרתק של הרים ורכסים שאשמח לצעוד בתוכו ולטפס אל כל אחד ואחד מהם.
את חלק מהפסגות אצייר ואתאר לכם ואת חלקם אשמור לעצמי.
בהרבה מהם אני רואה אתכם וזה מסב לי אושר גדול.
על אחת הפסגות שאני עומדת לטפס, או יותר נכון, לסיים את הטיפוס בה היא ריצת המרתון
ב – 28.9.2014, 4 ימים אחרי ערב ראש השנה, בשעה 9:00 בבוקר שעון ברלין (לדעתי יש איזו שעה הפרש), אני אצא לריצה של 42.2 ק"מ.
אינני יודעת עוד איך זה יהיה ומה יקרה שם, אבל הלב כבר דופק, הריצה המסכמת תתקיים ביום שישי הקרוב , אח"כ נכנסת לשבועיים של "טייפר" (הפחתת עומסים וקילומטרג' ריצה), מכינה תיק מיוחד לעליה למטוס, הדפסתי את המספר לקבלת הערכה ו…
לפסגה הזו המון משמעויות עבורי, והיא לבד "שווה" פוסט שלם ואולי אפילו יותר
מבטיחה לשתף בהמשך ולשלוח אפילו צילומים 😉
הפסגה הנוספת שאני חולמת עליה כבר זמן רב, עומדת להתממש אחרי שאחזור…
זמן רב אני מחפשת את הדרך והמקום להוות תמיכה ולו קטנה ביותר לכל מי שרוצה לקפוץ מדרגה נוספת בחייו ואין זה חשוב באיזה תחום. כל מה שרוצים להגשים וכל פסגה שרוצים להגיע אפשרית, ואני רוצה להיות שם ולהוכיח שזה אכן כך.
כשאחזור אספר יותר פרטים, אני רק יכולה לומר שזה יעשה כולו בהתנדבות 🙂

אני יודעת שרוחות של התחלה כבר מנשבות באוייר, אפילו שמרגישים אותם רק בערב
אבל זה בדיוק,  אבל בדיוק הזמן , בין משב למשב, לצייר ברוחות דימיונכם את הפסגות שתרצו להגשים בשנה הקרובה
אשמח שתשתפו כאן בתגובות או לפחות רישמו לכם אותן על פתק קטן ושמרו אותו קרוב אליכם

אם אהבתם שתפו גם אחרים…Share on Facebook0Share on Google+0Email this to someoneTweet about this on TwitterPin on Pinterest0Share on LinkedIn0



Powered By Megirot

Twitter Digg Delicious Stumbleupon Technorati Facebook Email

6 תגובות ל “עכשיו אני מרגישה שאני יכולה לספר… או "פסגות" בחיים”

  1. היי לילך (הפתיחה הרגילה שלי כבר הרבה הרבה זמן)
    מאוד מצטער לקרוא על סבתא שלך, בשנים האחרונות באופן קבוע הייתי קורא את המאמרים שלך עליה.
    המעבר שלך מרגע אחד של סוף (מוות) להמשך חיים (המרתון) ומאמץ אדיר זה מה שלקחת/קיבלת מסבתא שלך.
    מאחל לך הצלחה בפסגת ריצת המרתון ובכלל.
    איתן.

    [הגב]

  2. לילך היקרה

    אני משתתפת בצערך.

    לפעמים מרגישים עד כמה האדם יקר לאחר שהוא כבר איננו מרגישים בחסרונו ומתגעגעים אליו.

    [הגב]

  3. היי לילך איזה כיף להיות הראשונה המגיבה, קודם כל תנחומי אני יודעת כמה אהבת והערצת את סבתך תהי מנוחתה עדן.
    אני שמחה לשמוע על הפסגות והמשך החלומות שלך, יישר כוח! אעקוב ואתבשם מהם. לילך תדעי לך שאני לפני אירוע בוקר, שאני מקיימת ב19.9 לשחרור מפחדים ויצירת ביטחון עצמי מנצח! זהו חלום שמתממש ואני כל כך נרגשת (פעם זה היה מפחיד,אבל היום זו רק ההתרגשות (: אני ממש אשמח שתכנסי לדף האירוע ותציצי בו אני רואה בך שותפה להצלחה הזו ותודה http://ilanahayun-zadik.ravpage.co.il/beautiful%20morning

    לילך אני גם אשמח להצטרף לקבוצה שתלווי לקפיצת מדרגה נוספת, בינתיים המון המון הצלחה ובעיקר כיף בתחרות הריצה. אילנה

    [הגב]

    לילך דרור Reply:

    אילנה היקרה,
    אני מאחלת לך הצלחה גדולה
    אין לי ספק שיש לך תרומה אדירה לאנשים הזקוקים לה
    ניסיונך האישי, יכולת ההקשבה והדיוק מצילה חיים
    המשיכי כך
    לילך

    אעדכן כמובן כשתיפתח הקבוצה
    היא תהיה קטנה ואיכותית! 🙂

    [הגב]

  4. ורד מרום, 'תזונה בריאה בהנאה' 11/09/2014 9:33 am

    לילך יקרה,
    משתתפת בצערך העמוק על סבתא שהגיעה לפיסגה,
    לאורך השנים אהבתי לקרוא את הרשימות שלך על סבתך – ללא כל ספק זכית!
    השיתופים שלך מאוד מרגשים, נוגעים בכנותם, בעוצמות, בערכים, בפשטות ובנתינה של הסבתא שלך, שלי, של ….פעם. הכתיבה שלך תמיד גורמת לי געגגועים, ו… לדמעות בעיניים.
    נראה שאת תמיד חותרת לפיסגה, ומדלגת שם בין הפסגות,
    ד"ש מנווה שלום, חיבוק גדול, ורד

    [הגב]

    לילך דרור Reply:

    ורד היקרה,
    תודה על המילים החמות
    מזמינה אותך לבחור לך כמה פסגות ולדלג בינותיהם
    ד"ש בחזרה
    לילך

    [הגב]

שלח תגובה