יום מס' 4 – בדרך לאריזונה בכביש 66 האגדי – נזכרתי בסרט "ספידי"

יום שישי – 1.4.2011 – יום מס' 4

הטיפ היומי:

מפה

ממש מפה על נייר כמו פעם, ממש מפה שאפר לסמן עליה עם עט או מרקר את נתיב הנסיעה ואת הנקודות הרצויות לביקור.

אפשר לשלב את הניווט עם GPS אבל בהחלט לא לסמוך עליו. מסתבר שה GPS מתכוונן למסלול כמו "שבא לו" ולא ממש מוצא לוקח אותנו דרך הנתיב שרצוי לנו, לכן אין מצב לצאת לטיול מבלי להחזיק מפה של כל המדינה שבה אתם נמצאים.

באותו עיניין רצוי מאוד להכין את המסלול כבר בבית טרם היציאה לדרך…

כפפות חד פעמיות

חשוב מאוד ועושה את העבודה לקצת פחות לא נעימה, הרי בסך הכל מתעסקים עם שפכים וביוב – בהגה הRVHית : מים שחורים

זאת אומרת, שכאשר מרוקנים את הביוב, במקום לגעת עם הידיים, למרות שנוגעים רק במינור, פשוט לובשים כפפות חד פעמיות, מרוקנים מה שצריך, מורידים וזורקים לפח…

להגיע ל Oatmanלפני השעה 17:00

כדי להינות מהמקום כדאי להגיע לפחות שעה לפני שנסגרות החנויות, זאת אומרת לכל היאוחר בשעה 16:00.

 

התעוררנו כבר ב – 7:00 בבוקר, התארגנו רוקנו את השפכים (זה חלק מהשיגרה) ויצאנו לדרך לכיוון אריזונה

עצרנו בעיירה נטושה desert center, הרגשנו ממש כמו בתוך סרט, רק חסר שאיזה קאובוי רוכב על סוס יגיע לומר שלום 🙂

היה שם בית קפה די שומם עם כמה בובות למכירה, עצרנו שם לארוחת בוקר והמשכנו בדרך.

. היעד הבא היה Oatmn עיירונת קטנה ציורית כמו בית קטן בערבה. הגענו לשם חצי שעה לפני הסגירה (בשעה 16:30) הספקנו להיכנס לאחת מחנויות המזכרות, קנינו שם את השלט של Rute66 ומשם המשכנו בכביש צר מפותל ויפהפה עד כביש 40.

נסענו למעשה בקטע כביש 66 ההיסטורי. כביש 66 ההיסטורי היה הכביש שחיבר את אורכה ורוחבה של ארה"ב בימים הראשונים, זה הכביש עליו נעשה הסרט "מכוניות" של וולט-דיסני.

אין ספק שהדרך ממלאת השראה. הנוף מטריף, האנשים בדרך מקסימים, האוויר נהדר, מרגישים את צינת הגובה לעומת החום שהגענו ממנו.

כך בשעה 19:45 משכנו בנסיעה על כביש 40 וסיכמנו ביננו שניסע עד 19:00 ואז נעצור בקמפינג, אלא שהקמפינג הבא נמצא רק

עד לבסוף הגענו ל – seligman – http://koa.com/campgrounds/seligman/

קמפינג מקסים עם כל מה שצריך : מקלחת טובה וחמה כמעט פרטית, חיבורים מלאים : מים, חשמל וביוב.

רגע לפני שעצמנו את העיניים, נזכרנו שהיה זה יום שישי. עייפים ומרוצים ננכנסנו לשינה עמוקה ושקט נפל על "הבית"

בבוקר השכמנו כבר בשעה 6:00 (איך לא, נכנסו לישון כ"כ מוקדם…), הכנו ארוחת בוקר וגם גילינו שיש לנו אינטרנט …החלטתי לנצל את ההזדמנות ולכתוב

קפצנו לשלם רק בבוקר כי בערב כשהגענו לא היה אף אחד . מדהים היה לגלות שלמעשה מי שמגיע מאוחר יכול לשלם בבוקר לפני שהוא יוצא, מה שעוד יותר מדהים הוא שהמשרד נפתח רק בשעה 8:00, זאת אומרת  שאם יצאתם לפני שמונה בבוקר, עליכם להשאיר את התשלום במעטפה בתיבה המיועדת.

בעת התשלום קיבלנו מהאחראית  מחזיק מפתחות למזכרת שבו כתוב :  You Survived A Night Of 1000 Trains

עכשיו הבנתי את הרעש המוזר מהלילה, רגע לפני שנפלתי לשינה. מסתבר שהיינו בעיירה שעוברות בה רכבות כל היום וכמעט כל הלילה, הרכבות הן רכבות משא שמעניין לחשוב על החיסכון בכמות המשאיות בכבישים.

לא סיפרתי, שבדרך, כל הזמן, נוסעות להן מאות משאיות ענק מפוארות ומרשימות, ואם לא היו הרכבות, כל הכביש היה מלא רק בהן.

סיפור נחמד כך לפני הסוף: פגשנו בחור עם RV ענק ורכב מחובר מאחוריו (דרך אגב יש כאלו לא מעט על הכביש), שאלנו אותו מדוע הוא נוסע עם רכב כ"כ גדול ואותו מחובר מאחור, הוא הסביר שזה הבית שלו (ממש כמו צב שהולך עם הבית על הגב), הוא מהנדס במקצועו, מהנדס צינורות שנשלח כל פעם לאתר אחר לפקח על פרוייקט. עכשיו הוא כאן, הגיע לחודש, מתחבר עם הבית לנקודות הרלוונטיות, מתנתק עם הרכב הקטן איתו הוא נוסע לאתר העבודות בבוקר וחוזר ל"בית" בערב – מדהים לא?!

אם אהבתם שתפו גם אחרים…Share on Facebook0Share on Google+0Email this to someoneTweet about this on TwitterPin on Pinterest0Share on LinkedIn0



Powered By Megirot

Twitter Digg Delicious Stumbleupon Technorati Facebook Email

תגובה אחת ל “יום מס' 4 – בדרך לאריזונה בכביש 66 האגדי – נזכרתי בסרט "ספידי"”

  1. לילך!
    גם אתם נוסעים לכל המסלול המתוכנן עם הקרוואן צמוד לרכב?
    ולגבי הGPS זה צעצוע נחמד ש"האנלוגית" החליטה גם להסתמך עליו ואז הוא הראה לה מאיזה עץ עושים גיטרה…
    עת חזרתי עייפה מאחד המפגשים העסקיים הראשונים של הרדוף בקסנדו פתח תקווה הפעלתי את הצעצוע והיות ולא הכרתי את המסלול הסתמכתי רק עליו להגיע חזרה בשלום לחיפה.
    התוצאה היתה שפתאום אני רואה שלט אלקנה,שומרון, כפר קאסם…
    מייד כמובן הבנתי שזה לא ממש הכיוון לחיפה.
    אהה…
    מזל שדוס נחמד שראה אותי משתוממת ועצובה נחלץ לעזרתי והוציא אותי מהברוך לכיוון כביש 5.

    נפלאות הטכנולוגיה.
    חלי בן דויד

    [הגב]

שלח תגובה