יום מס' 20 – ברכה לחג החירות מפסל החירות (כמעט…)

ערב ליל הסדר בפתח …מצאתי חיבור לאינטרנט כזה שלא מתנתק וכזה שלא עוברת שעה עד שעולה מילה…

בכל אופן, מכאן, מעבר לים, 21 יום מאז שעזבנו את הארץ לטיול בארה"ב

ליל הסדר נראה אחרת

הקלטתי עבורך סרטון קצרצר

==>

 

כולם כאן ממשיכים את החיים כאילו כלום לא קרה לפני אלפי שנה, ולא עזבנו את מצריים ולא חצינו את ים סוף

השבוע מתחיל ביום שני כמו תמיד ו…זהו

אלא שאצל המשפחה שאנחנו מתארחים לליל הסדר הכל כמו בארץ ואולי אפילו יותר

ההכנות בעיצומן: הקניות בסופר מיוחד שיש בו מצות "מישראל"…סיר המרק עומד ומתבשל במלוא הדרו, העופות מתמלאים, הירקות נחתכים

צלחת הסדר יוצאת מהארון, השולחן מקבל צורת "ם" מם סופית עם פתח קטן כדי שיהיה נוח לעבור

והכל כדי שכולם יראו את כולם…

ובשעת ערב מאוחרת, כשכל הבית הולך לישון, אני יושבת ומהרהרת על החיים כאן ועל החיים בארצנו הקטנטונת

ברור לי שההשקעה בעבודה ובהכנסה הינה זהה

וכדי להצליח, בארץ שלי או בארץ אחרת, צריך לעשות, לנסות, להיכשל, ליפול, להתרומם חזרה, לא לוותר, להיות יצירתי ולהתמיד

בזה אין שום הבדל ביננו לכל אחר אחר בארה"ב ובכלל בעולם

אלא שקיים הבדל "קטנטן" ביננו לבינם והוא כח הקניה (בחישוב מהיר, על רגל אחת, הגענו לכך שכוח הקניה בארה"ב גדול בממוצע בפי 8!!! מכוח הקניה אצלנו בארץ)

הדהים אותי לראות איך לכל כך הרבה יש את הזמן, האמצעים והזמינות לעסוק בתחביבים

כמה הכל כל כך מסודר, פשוט, נוח וקל

עברנו בכל כך הרבה נופים ופגשנו בכל כך הרבה אנשים

הכל כל כך יפה והאנשים כל כך נחמדים ואדיבים

נזכרתי, כמה פעמים אמרו לי את המשפט "יש לנו כאן הכל, את כל הנופים, הכל כאן בארץ שלנו"

ובכן, זה לא בדיוק נכון, אפילו מעט מרגיז, אין לנו כל מה שיש כאן, יש לנו מה שיש ואין לנו מה שאין

אבל בטוח אין לנו הכל…

והאנשים, אני חייבת להודות, כאן הם הרבה יותר נעימים ומסבירי פנים, אנחנו בארץ הרבה פחות נחמדים

מעט מאיתנו יצאו מגידרם כדי לעזור, לכוון, ולהקל על מישהו אחר. רובנו לא נזיק אבל גם לא נעשה כלום כדי לשפר

אנחנו מתרצים את ההתנהגות שלנו במזג האויר החם, במצב הבטחוני, במצב הפוליטי, במצב הכלכלי

ואני חושבת, שבדיוק בגלל כל התרוצים נבחרנו דווקא אנחנו לחיות כאן ולהיות גדולים יותר

אני מאחלת לך ולבני משפחתך חג פסח שמח ושליו ושבפסח הבא נוכל לומר שהשנה יצאנו ממצרים

מהמקום הצר והפרטי שלנו והיינו יותר בשביל אחרים…היינו גדולים יותר 🙂

אני מזמינה אותך להציץ מעט (אם בא לך כמובן) ביומן "מסע" שלי כאן בחו"ל וכמובן לקבל גם דרישת שלום ממך

http://www.megirot.co.il/category/usa

אם אהבתם שתפו גם אחרים…Share on Facebook0Share on Google+0Email this to someoneTweet about this on TwitterPin on Pinterest0Share on LinkedIn0



Powered By Megirot

Twitter Digg Delicious Stumbleupon Technorati Facebook Email

6 תגובות ל “יום מס' 20 – ברכה לחג החירות מפסל החירות (כמעט…)”

  1. לילך היקרה . חג שמח וככששר …..
    סעו בזהירות ותהנו .
    ולגופו של ענין הטיול שלך הוא משאת נפשי . כולי תקווה שאוכל להגשים את החלום .

    בהוקרה חזי

    [הגב]

  2. חג שמח!
    נהניתי לשמוע ולקרוא את ועל הטיול, מגיע לך! מגיע לכם!
    את נותנת כלכך הרבה, כל הכבוד לך!
    הישירות והכנות שלך ממש סוחפים.
    תמשיכי להנות ולשתף!

    [הגב]

  3. ל י ל כ ו ש !
    איזה מתוקה את מקסימה כמה שאני מתגעגעת אלייך וכמה שאת חסרה לי…
    תמשיכי להינות ולעשות חיים זה באמת נשמע כמו טיול של פעם בחיים כל המשפחה בקרוואן סובב אמריקה …ואללה חלום אמיתי.
    א י ז ה כ י י ף ל כ ם ….
    חג חירות שמח!

    מחכה לשובך
    חלי בן דויד

    [הגב]

  4. דבורה 18/04/2011 4:02 pm

    היי לילך , חג פסח שמח וכשר , כילידת הארץ ברצוני לאמר לך כי בשנים האחרונות בעיקר שמתחילים להתבגר , לא מצפה לנו גן עדן והמבוגרים בעצם לפי תורת הצעירים , יכולים לצאת לדרכם האחרונה כי הם בעצם כבר סיימו את חייהם ולא משנה באם את רק בת 60 או יותר , מאוד חבל כי זו לא המדינה שאני הכרתי מיום הולדתי , או קיי איחולי לחג שמח כשר בחברה אוהבת ונעימה ושנשמע רק בשורות טובות

    [הגב]

  5. לאה סידן 18/04/2011 2:55 pm

    תיהנו מהטיול ותבלו יפה,עוד תספיקי להתגעגע לארץ ובודאי לחזור לפה.באמריקה זה כמו באמריקה, הכל ביממדים ענקיים ,
    וכולם שלווים ורגועים ונחמדים כי לא חסר להם כלום, אבל בבית זה כמו בבית.

    [הגב]

  6. הי לילך

    הזכרת לי את ה"טיול" שלי בארה"ב לפני 10 שנים, נסעתי בתור עוזר במשאית הובלות מהגדולות ביניהן שבטח זכית לראות בדרכים עם קבינה גדולה הכוללת שתי מיטות אחת מעל השנייה.
    בקבינה זו ביליתי במשך שבועיים בטריפ הובלות שהתחיל מלוס אנג'לס דרך נבאדה והדרום עד ניו יורק, בוסטון וחזרה מהצפון, אז אפשר להגיד שעשיתי טיול coast to coast, אבל בעצם כמו הרבה ישראלים ניסיתי לחיות את החלום של חיים בארה"ב והייתי שקוע בעבודה עד מעל לראש שלא יצא לי כלל לבלות בכל התקופה (חצי שנה) עד שתפסו אותי ונאלצתי לחזור. (אל תרגישי רע ארה"ב הייתה אחרי טיול של חצי שנה בדרום אמריקה, אז כך שכן הספקתי להנות, זו הייתה היציאה הראשונה שלי מהארץ)
    היום את, בעזרת הגשמת החלום שלך מחזקת אותי להמשיך ולהתאמץ פה בארץ כדי לעשות את הטיול הזה כמו שצריך עם אשתי ובני ולא תוך כדי עבודה.
    עזרת לי בהצבת יעד 🙂

    תודה על ברכת החג המושקעת
    אין ספק שאת הולכת להנות בארוחה עם המשפחה המקסימה הזו.
    אז חג שמח עם המון שמחה ואור.

    ניצן

    [הגב]

שלח תגובה