"Reduce your recovery time" או במילים אחרות "קחו את עצמכם בידיים וצאו מזה!"

[wpticker]
לפני יותר מחודש, עוד בזמן שהייתי בארה"ב, לאחר אחד הכנסים המדהימים שהשתתפתי בהם
כתבתי על עקרונות ההצלחה ע"פ דרן הארדי המו"ל של מגזין succes
העקרונות שדרן הציג מאוד דיברו אלי, ידעתי שאינני נמצאת עדיין במקום של יישום העקרונות (לפחות במלואם…)
אך ידעתי שיש לי לאן לשאוף!!!

בכל אופן, העקרון שקפץ לנגד עיני במיוחד בימים האחרונים הוא העיקרון שאומר ש "יהיו ימים קשים".

גם אז כשכתבתי על העקרונות שלו וגם בימים אלו הארועים שעוברים עלי ועל כולם הם לא פשוטים.
תקופה שהתחילה בשבירת רגלו של בני, תאונה ברכב שלי, תקלות טכניות רבות ועוד הרבה הרבה באמצע (קצת סיפרתי על כך בפייסבוק…לא על הכל כמובן 🙂 )
ימים שמאופיינים במין תחושה שמישהו בוחן אותי שם למעלה
שאולי אין לי מזל
אולי זה סימן שדברים לא צריכים להתרחש

ואז …
האסון שקרה ממש לפני סוף השבוע האחרון
מהצד שלי, חשבתי שזה כבר ממש מוגזם
אחרי כל ההכנות המטורפות, במשך ימים ולילות, של וובינרים (הרצאות אינטרנטיות) וחומרים אחרים ומה לא,
לקראת מבצע ההשקה של תוכנית "בית הספר לשיווק באינטרנט" בתקופת החנוכה – מתרחש ארוע בסדר גודל איום ונורא
ומצד שני, קצת פרופורציה
איך אפשר להשוות בין צרותי לצרותיהם של האומללים שאיבדו את יקיריהם, לנזק העצום שנגרם ליערות הירוקים (המעטים כל כך שיש לנו) שלשקם אותם יקח שנים,
לכל ההערכות המחודשת עם הציוד והצוותים…
אני באמת מאמינה שהחיים ממשיכים הלאה


אבל גם מאמינה בלתת את המקום, המרחב והכבוד לדברים שמתרחשים

ולכן החלטתי לעצור את הכל…הודעתי על כך לכל האנשים שאיתי בקשר, כן, לכם!
מי שאינו מצוי בשיווק בכלל ובאינטרנט בפרט וודאי מעלה בדעתו "נו, אפשר לחשוב"
אך אתם, בעלי העסקים, שחיים את השיווק של העסק שלכם השקם וערב מבינים וודאי איזו תחושה זו, ללחוץ על start בלי דרך חזרה
ולגלות שצריך לעצור הכל ולהתחיל מהתחלה…ממש כשכל הטילים כבר באויר (איך עושים את זה לעזאזל?!)

כן, הייתי שלמה עם ההחלטה, הרגשתי שזה לא נכון לנהל קמפיין שיווקי כשהאוירה אפורה כל כך וכל שמחת החג שכחה
ובכל זאת, לאורך כל סוף השבוע עלו בי מחשבות האם הצעד שנקטתי היה נכון, האם הוא מספיק מקצועי, האם גם אחרים נהגו או נוהגים כמוני?
הייתי בעצמה נמוכה מאוד !!!
אני מבינה שאני, כמו כל בני האדם, באופן טבעי נוהגים להסתכל על מה שלא ממש עובד.
אנחנו עוצרים הכל, אפילו מרחמים על עצמינו ובעיקר "תקועים" בחוסר ההצלחה שלנו.
תחושת המועקה הזו ליוותה בימים האחרונים, אני לא יודעת אם מותר לי לגלות, אתמול בערב, מעט לפני השינה, הרשתי לעצמי להתפרק קצת ו "יריתי" הכל…
ואז נזכרתי באותו מאמר שאני עצמי כתבתי על "יהיו ימים קשים", על כך שלא ניתן להימנע מהם, הם חלק מהחיים שלנו וחלק מהצמיחה ומהגדילה שלנו, וכמו שדרן הרדי אומר “No Pain, No Gain
אבל מה שחשוב עוד יותר, שמישום מה לא כתבתי אותו אז הוא "Reduce your recovery time" "קצרו את זמן ההחלמה"

ובמילים אחרות : "קחי את עצמך בידיים…ומהר!"

ואז במטה קסם, הרגשתי שמחר הכל יהיה אחר. זה נגמר. חוזרים לשיגרה וגמרנו. משאירים את הכישלונות והנפילות מאחור. אוספים אנרגיות וממשיכים.
ובבוקר הכל באמת נראה אחרת, לא האמנתי אבל:

  • אפילו הגשם הואיל בטובו לרדת
  • במשך היום דברים התחילו להסתדר להם במקום
  • כל מי שנעלם לי בתקופה האחרונה – חזר (ומסתבר שגם להם ארעו אסונות, אחד האנשים שאני עובדת איתם בחו"ל נעלם לכמה ימים והסתבר שהוא שהה עם אשתו בבית החולים כי היא איבדה את העובר שלה וההריון הסתיים – נורא)
  • קיבלתי תוצאות של מספר פרוייקטים שהוצאתי החוצה והן פשוט יפיפיות
  • יכולתי לשבת ולתכנן את התקופה הקרובה
  • בנוסף, פנתה אלי היום עוד לקוחה (תלמידה ב"בית הספר לשיווק באינטרנט") וביקשה להעביר עוד אתר נוסף שכבר קיים כ-6 שנים באינטרנט ולא קורה איתו כלום, תחת האיכסון והתמיכה של בית הספר
    היא אמרה לי כי היא יודעת שהיא תמשיך עוד הרבה זמן בתוכנית כי יש לה הרבה מה ללמוד ולשפר את האתרים שלה והיא מבינה שכאן (בבית הספר) היא תקבל לכך את כל המענה הדרוש לה
    Smileשמחתי מאוד על כך!

האמת היא שהיא לא הראשונה שעושה זאת, אבל כל אחד כזה, שמבין את הערך הרב בתוכנית מחזק אותי בדרך ועוזר לי לשמור על "האור שלי".
אז אורית, לך במיוחד – תודה ענקית על האמון שאת נותנת בי ובתוכנית.
ובקיצור, כפי שוודאי הבנתם…חזרתי בכוחות מחודשים, ובעוד מספר ימים אני עומדת לפתוח חזרה את שעריו של "בית הספר לשיווק באינטרנט"
במבצע הרשמה מיוחד שיהיה מוגבל ל – 100 תלמידים בלבד! והפעם, התוכנית לא תהיה פתוחה במהלך התקופה אלא רק עד למבצע הבא!
מה שעוד חשוב להבין, שמבצע כזה לא יחזור על עצמו – לא בבונוסים ולא במחיר!
אז אם אתם מעוניינים להיות בתוך ה – 100 התלמידים
השאירו כאן את הפרטים וביום פתיחת המבצע, מאיה או אני נדאג לחזור אליכם

דואר אלקטרוני *
שם *
טלפון *

אני שונאת ספאם ומבטיחה לא להעביר את פרטייך הלאה

מאחלת לכולנו, שנקבל את מה שעובד וגם את מה שלא
שנבין שזהו חלק מההתפתחות וכדי שמשהו אחד יצמח משהו אחר קמל
שלמרות זאת, נגלה את החיוך ונתעשת מהר ונמשיך הלאה ונתקדם!

וכמו תמיד, אשמח לקבל את תגובתכם כאן למטה…
לילך

אם אהבתם שתפו גם אחרים…Share on Facebook0Share on Google+0Email this to someoneTweet about this on TwitterPin on Pinterest0Share on LinkedIn0



Powered By Megirot

Twitter Digg Delicious Stumbleupon Technorati Facebook Email

21 תגובות ל “"Reduce your recovery time" או במילים אחרות "קחו את עצמכם בידיים וצאו מזה!"”

  1. לילך אני מסכים איתך מאוד עם מה שכתבת
    עברתי בשנה וחצי האחרונה סיוט במקום שעבדתי והחלטתי ללכת קדימה ולא לוותר ולא להפשר יותר בשום דבר חוץ מאשר לעשות מה שאני יודע

    [הגב]

  2. ללילך היקרה-
    לדעתי עשית צעד אמיץ מאד כשעצרת את מהלך השיווק בימים הקשים של השריפה בכרמל. כמוך גם כל עם ישראל המום וכואב את האירועים הקשים אובדן חיי אדם, ופגיעה כל כך קשה, שאף אחד לא תיאר לעצמו.
    אני מברכת על כך שהשגרה חזרה- מחזקת את ידייך והעשייה שלך.
    הפוסט האחרון שכתבת מרגש ומחזק גם אותי.
    בידידות דפנה.
    http://www.simana.co.il

    [הגב]

  3. לילך,

    את חולקת איתנו את מחשבותיך, ודיברת על זמן החלמה.

    הנה מאמר שכתבתי אתמול על הדרך בה אפשר להסתכל על דברים. דרך שמאד עוזרת לקבל פרופורציות ולהשאר חיוביים ומאוזנים.

    http://cafe.themarker.com/topic/1922553/

    קראי ומקווה שיתן לך ולאחרים עוד כח.

    רינה שינברג

    [הגב]

  4. לילכי יקרה,

    מי כמוני יודעת כמה קשה לעצור פרויקט שהחל בשיא המרץ, את החששות של מה יקרה אם וגם את הלבטים לגבי השאלה האם להיות נאמנה לעצמי או להמשיך כאילו כלום לא קרה.

    את עשית החלטה אמיצה! ונכונה לפחות לטעמי.

    זה אינו כשלון, זו רק עצירה. אין לי ספק שכמו שנכנסת לי עוד יותר עמוק ללב כך גם נכנסת לליבם של אנשים נוספים ואני חושבת שאת רואה זאת כאן בכתיבחם.

    אז נכון יש כאלה שלא התחברו. אז מה!? איך את אומרת שוב ושוב? אי אפשר לקלוע לטעמם של הכל.

    אין לי ספק שרק טוב יצמח לך מבחירה זו.

    ולגבי כל הדברים "הרעים" שקרו לך לאחרונה, עצרי לרגע יקרה ובדקי אם אינך מעמיסה על עצמך יותר מידי. לפעמים דברים כאלה קורים לנו כי אנו עייפים מידי, או שחוקים. מה דעתך על מנוחה ? על איזו חופשה נעימה ורגועה עם הבעלול המקסים שלך?

    חיבוק מכאן והרבה הצלחה

    רינה שינברג-מנכ"לית
    Shine Your Life
    * מומחית ביצירת מהפך בחשיבה ותוצאות
    * לווי ותמיכה למטופלי פוריות
    http://www.shine-mom.com
    http://www.ivfhofsimimetah.com

    [הגב]

  5. לאה סידן 07/12/2010 6:24 pm

    שלום לילך,

    לכל אדם יש עליות וירידות בחיים, כשלונות, והגשה מבואסת.
    הכי חשוב זה כמה מהר האדם קם ,מתאושש וממשיך הלאה,
    לא נכנע.תמיד יש אור בקצה המנהרה,רק צריך להבחין בו.
    לדעתי את עושה את זה הכי מהר, לכן את בקטגוריה של המצליחניות.

    [הגב]

  6. נוגעת לליבי!
    כולנו נפלנו קצת בפח המניפולטיבי של עודף תקשורת, בעיקר שלילית!
    "מידע" על מציתים שלא היו ולא נבראו, "השתוללות" של שריפה שכעבור חצי שעה כובתה (למשל בבת שלמה), ציפיה למטוס מיותר, צער על עצי אורן שלא היו צריכים להיות שם מלכתחילה ועוד. אבל מאידך גם עזרה מדהימה של שכנים כולל התורקים והפלסטינאים ("אויבינו!"), גבורה של מכבי האש שבימים כתיקונם לא מקבלים את משכורתם בזמן ועוד ועוד.
    ובעניין קצת אחר – הדיבור האישי שפתוח לכל בעייתי מאוד מצד הכותב ומצד הקורא כאחד. אני חושב על מיזם של דיבור אחד על אחד ברשת. כיצד עושים דבר כזה? איך עושים מזה עסק?

    [הגב]

  7. היי לילך.

    מאוד נוגע ללב.

    החל ביום רביעי אחה"צ העברתי קורס מאוד מתקדם של המדיטציה הטרנסנדנטלית.
    זה התקיים במלון על שפת הכנרת.
    בקורס כזה, המגמה היא להיכנס עמוק יותר פנימה.

    כשדברתי עם הבית ביום חמישי בערב, שמעתי על האסון הנורא.
    שמעתי גם (נכון לאז) שאין לדבר כל פתרון.
    לא ניתן לכבות את השריפה.
    היאוש הוא עצום.
    בהחלטה שהייתה שלי בלבד, כאחראי לקורס, החלטתי לא לשתף את אנשי הקורס בדבר.
    החלטתי כך משום שבהתנסות עמוקה יותר של תודעה טהורה, הם יוכלו להועיל הרבה יותר מאשר בצער, יאוש ודיכאון עם ידיעת הדבר.

    כשהקורס הסתיים, אכן, הייתה כבר תקווה גדולה לסיומו של האסון.
    זה היה כבר לקראת סופה של השריפה.

    אני גם לא דוגל באמרה no pain no gain.
    כשהתודעה של אדם מתפתחת, הוא יכול לעשות פחות ולהשיג יותר.
    כשהיא עוד יותר מפותחת הוא יכול לעשות את המעט ביותר ולהשיג את הרב ביותר.
    כשהיא מפותחת במלואה – מצב של הארה – הוא יכול לא לעשות דבר ולהשיג ה-כ-ל.

    גם לגבי recovery time יש לי השגות.
    אומרים שגרם של מניעה שקול כנגד טונה של תיקון.
    על ידי מניעה נכונה לא יהיה בכלל צ-ו-ר-ך, בזמן של החלמה.

    אני מקווה שדברי אלה יתקבלו כמו שנכתבו – מעומק הלב ולא כצורה של חוסר אכפתיות.

    תודה על הדברים החמים שלך
    דגיאל

    [הגב]

    לילך דרור Reply:

    דניאל ,
    אחת ההטעיות הגדולות שהבחנתי בהן מאז שאני עוסקת בשיווק באינטרנט ובכלל
    היא האשלייה שכל ההישגים של המצליחנים (ואני לא מדברת רק על כסף, אני מדברת גם על ספורטאים, סופרים, אומנים, מדענים…) מגיעים להם בקלות וללא מאמץ
    מאמץ פיסי, נפשי, מנטאלי… מה שבפועל וודאי אינו נכון.
    נדרשת התמדה, רצון, חזון והתמודדות עם קשיים ונפילות.
    אני מבינה ויודעת שקיימות דרכים להקל ולשחרר – אך לא ניתן להמנע מהם בכלל.
    אני בהחלט מסכימה עם המניעה, אך זה עדיין לא פוסל את זמן ההחלמה הדרוש כשהכישלונות והנפילות מתקיימים, ומתקיימים כאלו לא מעט…
    אנחנו היחידים שיכולים להחליט איך אנחנו מגיבים להם ואיך נפעל בעקבותם
    אני יודעת שדבריך מגיעים מעומק הלב – הערכתי הכנה לכך
    תודה גם לך על הדברים
    לילך

    [הגב]

    ענת ברקוביץ Reply:

    כאשר אתה אומר וכותב מה שאתה כותב ומשתמש באמירות כלליות, זה עלול להישמע ריק מתוכן. אם אתה מייעד את הדברים למי שמבין את עולם המושגים שלך – יופי, השגת את מה שרצית, אבל אם לא, אז לא הכרנו את עולם המושגים שלך ונתת תגובה שהיא הצהרה במקום הסבר על תהליך. התהליך הוא החשוב כאן, ולכן החטאת את המטרה (לדעתי) וסלח לי אם דבריי אינם במקומם.

    [הגב]

  8. לא מתחבר, הפוסט משעמם – כולנו יודעים להרגיש וזה אפילו לא שיקוף אמין…
    קראתי בסבלנות כמה מיילים שלך, התדירות לא נעימה (בהמעטה) והערך נמוך…אולי כאלה שמחפשים קבוצת תמיכה ויש להם זמן פנוי מחוסר תעסוקה ימצאו בזה עניין.
    ירדתי מהרשימה.
    בהצלחה

    [הגב]

  9. הי לילך, כמו בכל מאמר אני מוצאת את עצמי מזדהה עם מילותייך, ימים לא פשוטים עברו ואולי עוד יעברו. היה רגע שחשבתי שהשריפה הזו היא לא מקרית, שהיא באה להראות שאם לא עוצרים רגע לתכנן ולחשוב קדימה, לא פועלים מתוך מודעות – מגיע רגע שבו צריך לעצור הכל ולכבות את השריפות. כאן ועכשיו.
    וזו שאלה שאני עוסקת בה הרבה – האם כאשר אדם חי הוא באמת חי את החיים, או מתהלך בהם מתוך שינה וחלום. ואם כן, כיצד הוא יכול להתעורר מהחלום אם הוא בטוח שהוא ער ? כיצד לפעול באופן מודע ולא מכורח הנסיבות או מחוסר ברירה.
    אני מקווה שהימים הבאים יהיו מלאים בפעילות מתוכננת עם מחשבה קדימה וראיית העתיד. הגיע הזמן להתעורר ולחיות חיים מלאים – יש רק הזדמנות אחת כזו

    [הגב]

  10. שלום לילך,
    קשה לי להתחבר לסגנון שלך, בעיקר בגלל שאמנם את פונה אישית בשם, אבל המכתבים הם כלליים ולא אישיים.
    Yoel Harel
    Art & Stock Photographer
    http://www.myartphoto.net

    [הגב]

  11. הי לילך
    אהבתי מאוד את העובדה שדחית את פתיחת הקורס, את הרווח שנתת לאירוע, זה היה נכון ומכבד, אבל, הימים הקשים הם של המשפחות השכולות ושל האנשים שאיבדו את ביתם.
    אנחנו שרק צפינו באש ובסבל, שכאבנו את כאבם, חוזרים לשגרת חיינו בלי מאמץ.
    ורק ההר השרוף יזכיר את 4 הימים האלה, עד שילבלב גם הוא.

    רונית

    [הגב]

  12. הי לילך!
    יפה תארת. כמה אנחנו כולנו מחוברים,בעיקר בזמנים של אסונות, ואיך כל העם הזה נכנס למצב רוח רע אבל גם לחמלה,תפילה, ובעיקר עזרה ותמיכה לכל מי שנפגע….
    מהשריפה הגדולה תבוא הצמיחה, וכך גם בדרכנו אחרי הקשיים תמיד באה צמיחה פריצה ולבלוב.
    מאחלת לך דרך מרתקת עם הרבה שמחה, וצמיחה.
    כל-טוב בוקי

    [הגב]

  13. גיל וינברג 07/12/2010 8:09 am

    לילך שלום,

    שמח לקרוא אותך. במיוחד בנימה האישית.
    נכון להתאים את הטון השיווקי לאירועי התקופה. את עשית זאת נפלא.
    מתחילים עכשיו ליצור פעילויות שיווק באינטרנט לעזרה לנפגעים.

    מבחינתי, חזרתי לפני כשנה להיות שכיר, וכיום איני עוסק במכירות אינטרנטיות.

    אשמח להיות בקשר.
    גיל

    [הגב]

  14. תודה. באת לי בזמן.

    [הגב]

  15. שולמית כחלון כהן 07/12/2010 7:00 am

    בוקר טוב לילך
    תודה, תודה רבה על מה ששיתפת.
    זה הגיע ברגע הנכון ובשנייה הנכונה בעיקר לנוכח הימים
    האחרונים שהעיבו על כולנו..
    בהחלט חומר למחשבה ולעשייה..
    שנשמע רק בשורות טובות..
    אמן

    [הגב]

  16. היי לילך
    אני חייבת לציין שכאשר ראיתי את הביטול של הוובינרים, באותה שניה ממש, נכנסת לי ללב.
    הבעת החמלה שהיתה שם ומהמילים שיצאו לך, שהיה לי ברור שכאשר אעשה משהו ואלך ללמוד קצת יותר על שיווק באינטרנט, זה יהיה אצלך.
    חוץ מזה שבזכות העובדה שאני מקבלת ממך מיילים, המלצתי עלייך ללא מעט אנשים וללא מעט חברות, אבל עצם העובדה שעשית מה שעשית, זה היה ה"מסמר האחרון" בכף שמכריעה לטובתך.
    יישר כוח!

    [הגב]

  17. היי לילך גם את לא ישנה או רק אני?
    בכל מקרה האנושיות והחום שלך כובשים
    מאוד מזדהה עם הדברים, גם אני התחלתי את החג עם אנרגיות גבוהות ותוכניות למתנות נהדרות למנויים שלי ובאה השרפה הגדולה וטרפה את הכול -לא היה לי מצב רוח לחגיגות .
    אני יודעת החיים ממשיכים, אבל אני עדיין המומה ועצובה וכן… צריך להמשיך הלאה

    תודה לילך וחג שמח
    אילנה
    לקבלת *מתנה* -"המדריך השלם לתקשורת בריאה עם מתבגרים גילאי + 10-18 "
    http://www.teenage.co.il/?page_id=204

    [הגב]

Trackbacks/Pingbacks

  1. ושוב לקחת את עצמי בידיים | יומנו של יזם ישראלי - 16/02/2012

    […] שוב נזקקתי לקחת את עצמי בידיים. […]

  2. הדיכאון קצר והמלאכה מרובה | יומנו של יזם ישראלי - 07/02/2012

    […] שלה, והנה – מה הטיפ הראשון שקיבלתי? טיפ שמייעץ כיצד לקצר את זמן ההחלמה(recovery) ממפלות, או במילים […]

שלח תגובה