ארכיון תג המודל שלי
עכשיו אני מרגישה שאני יכולה לספר… או "פסגות" בחיים

עכשיו אני מרגישה שאני יכולה לספר… או "פסגות" בחיים

    לפני 3 שבועות, ביום רביעי בצהריים, בעוד יום תל-אביבי לוהט ודביק… סבתא שלי נפטרה אם עקבת אחרי בשנים האחרונות וודאי קראת את הסיפור שלה ששיתפתי בבלוג ואם לא…אז הנה הוא כאן 3 השבועות הללו הכילו אלפי דקות של שאלות, תהיות, מחשבות, הרהורים ודימיונות על מה שהיה, מה עתיד להיות ומה שקורה ברגע הזה […]

קרא עוד
כח

כח

  ערב יום השואה 2014 עוד שנה עברה הימים לא נעשים קלים יותר הרבה יותר נפילות (לא עם שבר למזלנו), הרבה יותר ללא עצמאות, ללא שליטה, הרבה יותר תלות לפני שבוע בערך סבתא רצתה לרדת לרחוב גם אחר הצהריים (כן, גם בבוקר וגם אחר הצהריים) אבל המטפלת היתה עייפה המטפלת אני סופר מעריכה את עבודתה […]

קרא עוד
את הסיפר המטורף הזה….

את הסיפר המטורף הזה….

הערב, כבכל כל שנה, אני מגיעה לסבתא… והערב כבכל כל שנה, סבתא מספרת את הסיפור המטורף הזה הערב, כבכל כל שנה, אני מקשיבה ולא מאמינה, לא קולטת, לא מבינה, לא מצליחה לדמיין הערב, כבכל כל שנה, אנחנו נוסעים אל העבר, לרגע שבו המלחמה מתחילה בעיירה ליד, השמועות מגיעות, אף אחד לא מאמין, שניים יוצאים עם […]

קרא עוד
חירות טהורה – יש דבר כזה?!

חירות טהורה – יש דבר כזה?!

לפני שנה בדיוק, בשעות הצהריים קיבלתי מייל שגרם לי להרהר ולחשוב על הפסח ועל מה שהוא מסמל עבורי אז, כתבתי את הפוסט הזה וכעת אני מרגישה עד כמה כל מילה בו משמעותית בעיקר בפרספקטיבה של אחרי שנה! אך הפעם החלטתי להוסיף קטע מרגש נוסף אולי בהשפעת אוירת הבחירות, אולי ביקורו של אובמה, אולי זכיתה של […]

קרא עוד
ערב יום השואה – תמיד משהו צובט לי בלב

ערב יום השואה – תמיד משהו צובט לי בלב

… ושוב ערב יום השואה ושוב העצבות משתלטת עלי, ושוב הסיפורים המזעזעים, המצמררים, ושוב הסיפור האישי של סבתא שלי חשבתי לי שהרי אין טעם לכתוב שוב את הסיפור של סבתא שלי, כתבתי אותו בדיוק לפני שנה והרי הסיפור לא באמת השתנה ובכל זאת רציתי לציין את היום הזה באופן מיוחד. אז כמובן שאני מצרפת את […]

קרא עוד